תה

זו נחמה וקללה, ההבנה שמי שהכיר אותנו בעבר לא יודע מי האדם שאליו הפכנו בהווה. אפילו לא רק האנשים שחלקו עמנו היסטוריה משותפת, אלא סתם זרים...

רציתי לומר: אני אוהב אותך. אבל יצא לי: קשה לפגוש אנשים שהשיחה איתם תמיד כל כך מעניינת. וגם את המילים הללו, גמגמתי מעט. אולי אף קיצרתי...

לפני חמש שנים, מעט לפני שטסתי לסקוטלנד ביקרתי את סבתי, השוכבת על ערש דווי במיטתה. לרגעים היא הייתה צלולה, מחייכת חיוך חסר-שיניים ומרימה...

בשולחן שמולי, לא הרחק, יושב איש מבוגר התר במבטו אחר שיחה. כבר התבדח פעמיים עם המלצרית. פעם קרא לקפוצ'ינו 'אל פצ'ינו', והיה כה מרוצה ממשחק...

לפעמים, אני מרגיש שאני הולך לפסיכולוג עבור הלגיטימציה לדבר רק על עצמי, מבלי להתעניין באחר. זו ההזדמנות שבועית להיות אנוכי לחלוטין בשיחה....

החשיפה שלי בפייסבוק יורדת, החשיפה בסטוריז עולה. חלק בי מתרגם: אנשים מתעייפים ממני, אנשים נזכרים בי. לאף אחד אין פניות לעסוק באהבה, כולם...

הדבר המפליא בהרס עצמי הוא בעיקר במידת הזמן הנדרשת כדי להרוס את עצמך. תמיד נדמה שיש עוד מעט ממך שנותר על תילו, חלק שאפשר לאבד או לקלקל....

לפעמים קורה שאדם מסתובב שנים בתחושה שהוא לא ראוי לאהבה, רק כי אי אז בעברו, מישהו לא אהב אותו בחזרה. ודי בתחושה הזאת כדי לגרום לו לפגוע...

פעם הכרתי אדם שהפליג בספינה על פני האולי, מיקום יתכן אחד לאחר. בכל פעם ששקל להטיל עוגן בעולם אפשרי נוסף, גילה שכבר קיימת שם גרסה שלו שחיה...

שנתי הפורה ביותר כסופר הייתה 2013, מעט לאחר שחזרתי לארץ מיפן. כתבתי עשרות קטעים קצרים מדי יום וסיפור קצר בכל שבוע. כיוון שעבדתי רק בארבע...

בלילות אני שוכב בתוך מחשבה קשה, בהירה, איומה ומנחמת: אהבה אמתית היא אהבה עד חורבן. בלי פינות או חלקים שאנו שומרים לעצמנו, בלי מנגנון סודי...

פעם האמנתי שאני חסין לפגעי החיים, ושלא משנה איזו מהלומה אלה ינסו להנחית עליי, לא אתכופף בפניהם. אז לא הבנתי שהחיים אדישים אליי, ואין להם...

ברחוב פגשתי אישה שלא ראיתי שנים. היא חייכה כשהצלבנו מבט ומיד הזמינה אותי נרגשות לשבת איתה לקפה. ההצעה הייתה מפתיעה, כי זיכרוני סיפר שבעבר...

בערב נתקפתי געגועים לחיים אחרים. בלילה כבר כמעט והכריעו אותי, וחשבתי שעד הבוקר ודאי אמות מרוב צורך. נרדמתי במקום למות. בבוקר, המשכתי...

מאוד קל להיות אדם טוב. לפחות עד שאדם מגלה עד כמה קל יותר להיות רע. ומרגע הגילוי, טוב-לב הופך מעניין טבעי שנובע מבפנים למאבק יומיומי, לאקט...

מאז היותי נער, לא השתעממתי מחברת עצמי. ספרים, משחקי מחשב, אלה היו די והותר כדי למלא את העולם כשהיה חוסר באנשים אחרים. אבל גם במצבים...

ברגע עייף מאוד, חבר אמר לי: תה, אולי תשקול את האפשרות שתתפרנס ממשהו שהוא לא כתיבה? זה לא אומר לוותר על החלום, רק שתפסיק להילחם כל הזמן...

העשייה ממלאת. אבל היא דומה למזון – מה שאוכלים הוא שממלא אותנו. ואם עושים את הדברים הלא נכונים, מרגישים מלאים, אבל לאו דווקא במה שרצינו....

אפשר לבלות שנים ארוכות באמונה שאדם לא מתאים לנו, ואז בערב אחד פתאומי לשנות את הדעת לחלוטין. וקשה להגיד אם זאת התפישה של האחר שמשתנה, או...

העולם לא מעמיס עליי מכפי כוחותיי. גם לא נחלשתי עם השנים, כפי שלפעמים נדמה. רק למדתי לצעוק חזק יותר, למדתי להיאנק בכאב של ממש, להשמיע קול...

אם קיים דבר בלתי-גשמי בעולם שאינני מסוגל לחלוטין להסביר, הרי זה עולם הדמיון. לא רק את הפרטי, השייך לאדם יחיד, אלא זה שחולקים עם אחרים....

פרטי זיכרון אובדים לי מדי יום. אני נאבק להישאר זוכר, אבל כל מחשבה ארוכה מדי טומנת בחובה מעט שכחה. די זמן חולף, ולפתע אינני יודע מהיכן היא...

שבתי אל ביתי ממסע ארוך, והתבוננתי בו. בחדרים המרובים שכוסו אבק, ברכוש הרב שנערם בהם, בבגדים, אפילו בספרים שעל המדפים, שפעם היו כה אהובים...

לעולם אינני מרגיש אשמה על כך ששרדתי. אבל לפעמים אני חש אשם כי לא עשיתי די, או כי לא היה אכפת לי מספיק, או אפילו פשוט משום שאני עייף מאוד...

אהבתי אנשים רבים לאורך השנים. אבל הבנתי זאת רק בדיעבד, בלכתם, בהתרחקות, שלי או שלהם, מבעד למסננת של זמן וניסיון וחיים. יש הרבה סוגים...

הבירוקרטיה הזעירה של החיים מורכבת משיחות נימוסין, מהצורך למסך ולהסתיר רגשות במקום להביע אותם. היא מכסה את הלב וחוצצת בינו ובין העולם. כדי...

כשהייתי צעיר רציתי שאישה אחת תישאר חברתי הטובה ביותר, בכל מחיר. לא ביקשתי מגע, לא התעקשתי שניפגש בקביעות, או נהיה יותר מידידים קרובים, כל...

אלוהים מתבונן בגן וחושב: לא טוב היות האדם לבדו. ובעשותו כן, הוא מספר אמת בסיסית. משום שכל הצהרה שלו היא בהכרח נכונה במלואה ואין כאן עניין...

כשאימא נפטרה, הבטחתי הבטחה: לא לסבול חיים שאיני רוצה לחיות, אפילו לדקה. לא לשבת בשיחה חסרת טעם, לא לעבוד בעבודה שאיני מעוניין לעשות....

האיש במצפה הזמנים. מן המצפה היה יכול להתבונן בכל העבר, ההווה והעתיד האפשריים. כל העולמות עמדו לרשותו, אך הוא היה עסוק בהתבוננות...

מסוגל. מרגע שאדם יודע למה הוא מסוגל, הידע מלווה אותו כל חייו. הוא מסוגל: ליצור יצירה מבריקה, לעבוד ארבע עבודות במקביל, לשרוד מחלה, אבדן...

חלמתי עלייך. חלום שבור שפרטיו חמקמקים. אני יודע היטב שהיום את נשואה, ויש לך ילד, אבל בחלום נפגשנו במקרה בבית קפה, ובכית. אינני יודע אם...

פעם בחייו רצוי לאדם למרוד ולהכריז: לא יתכן שכזה העולם! ואין זה משנה מה בדיוק העולם שבו הוא חי – כזה של אמונה או של חומר, של אידיאלים או...

אני שומע רכבת דוהרת הלאה, ואני יודע: זו רכבת חיי. היא חולפת על פני מסילה ידועה מראש, ולפני כל תחנה מכריזה: כאן ההזדמנות לרדת, כאן...

כל הלילה אני אוסף בדידויות. הנה אחת קטנה כי לא היה לי הערב עם איש לדבר, הנה הגדולה בהרבה, כי אף אדם לא מסוגל באמת להבין את האחר. הנה...

פגיעות ישנות באמון מפתיעות אותך ברגעים משונים. בשיחה עם זר ידידותי שנראה פתאום חשוד, בהזדמנויות שעליהן לפתע נדמה שכדאי לוותר, בהרפתקאות...

לפעמים, כשצץ בחיי קושי, אנשים שואלים: אחרי כל מה שעברת, מה זה בשבילך? הם לא מבינים שלא כך העולם עובד. אדם לא משווה את הקושי שמולו לזה של...

אפשר ללטף גבול רק מספר מסוים של פעמים לפני שיפקע. כל ליטוף מותח אותו קצת, ובכל מתיחה הוא שב רק כמעט למקום, עד שלבסוף הוא נחצה במשיכה או...

תמיד אומרים לך להיזהר מבגידות בתוך קשר, אבל איש לא מזכיר את הבגידות בזיכרון של אחד. את התחושה הזרה, המזוהמת, הנלווית למגע בגוף חדש. את...

חברים אומרים: בוא להפגנות, תה, הפעם זה רציני מאוד. אני מחייך ומציץ בחוקי ההגירה לקנדה. אחי כותב לי: ראית, מנסים להרוס את כל מה שבנינו...

יום אחד, אנשים יפסיקו לנקוש על חלוני בלילות כדי לשאול בלחישה אם אני שוב כבר רווק. יום יבוא ולא אפתח את החלון לכדי סדק בשביל להשיב: עדיין...

יש אגדה עתיקה המספרת על ציפור בת אלמוות שמדי אלף שנה מחדדת את מקורה על פני הר אדיר, שפסגתו מחזיקה את השמיים. וזה סיפור על התמדה, יש...

פעם הכרתי זוג שהפליג בספינה על פני המה-אם, מיקום יתכן אחד לאחר. את כל זמנם בילו יחדיו, אך לא הצליחו להימנע מלהציץ בכל יקום ויקום שנקרה על...

הגעתי לבית הקפה עייף מהלילה. הזמנתי קפה, שלא כתמיד. הבוקר היה מאוד קר, המשקה היה חם ושטף מתוכי את התשישות בלגימות ארוכות. צפיתי באור...

שוב בארץ קרה. האגם שמולו אני גר קופא בלילה. הוא לא מפשיר בבקרים, אבל הקרח דק, ולפעמים, אם הצהריים מביאים עמם שמש, נחשפות פה ושם חלקות...

לפעמים אתה רוצה להיות אדם אחר. לאו דווקא אחד מסוים, אלא פשוט שונה באיזה אופן ממי שאתה כעת, כזה שיהיה לו מעט יותר טוב בחיים (או קצת פחות...

משהו עצל במילה הזו, משהו קהה ולאה ועמוס בלוואי. מילה שאינה פותחת נושא או שיחה, אלא רק ניצבת שם, ככחכוח גרון פתאומי המבהיר שאינך לבד בחדר,...

תנו לי מדינה קרה ובית קפה ריק באמצע הלילה, ותחושה שאיני יודע לאן החיים הולכים ומי יזכור אותי בלכתם. תנו לי להיות בודד ומלנכולי וזר, ומעט...

אנשים נשברים כל הזמן, אבל השבירה לא הופכת לאירוע שגרתי. אנשים מתים כל הזמן, אך למוות אף פעם לא מתרגלים. ובכל זאת, כשאדם אוהב נמצא תמיד...

לפעמים אדם איננו יודע אם הוא חי חיים סוערים או שמא לחיות פירושו לסעור. לפעמים הוא חושש שאם יבוא שקט, יהיה זה סימן לכך שימיו מתקרבים...