בקפה
בשולחן שמולי, לא הרחק, יושב איש מבוגר התר במבטו אחר שיחה. כבר התבדח פעמיים עם המלצרית. פעם קרא לקפוצ'ינו 'אל פצ'ינו', והיה כה מרוצה ממשחק המילים שמלמל אותו לעצמו מספר פעמים. פעם צחק, כששפכה מעט מים מכוס מלאה מדי, והסביר בקריצה שנראה שהיא עושה קידוש. עתה כבר נסוגה אל השקט שמאחורי הדלפק, היכן שקולו אינו מגיע.
