מכתב לתה - מגיל
לילה טוב תה, אני לא מכיר אותך ואתה לא מכיר אותי, אבל הרגשתי צורך לכתוב לך. קניתי את הספר בנתבג לפני חופשה עם המשפחה אחרי שקראתי כמה קטעים בפייסבוק וסיימתי אותו במשך טיסה של 4 שעות. אני בדרך כלל לא מתחבר לסופרים ישראלים, אולי תמצא בזה הכללה ילדותית או גרוע מכך, התנשאות, אבל תמיד מתעוררת בי ההרגשה שאותם ספרים שקראתי, לא כולם כמובן, אבל בהחלט רובם, לא בדיוק ממצים את יכולת ההתבטאות של השפה שלנו ולוקים בתבניתיות בנאלית במקרה הטוב וחסרת טעם במקרה הרע. לא כך בכתיבתך. אתה ללא ספק יודע להתבונן בחיינו האנושיים הפשוטים ועם זאת מורכבים ויותר מזה, לבטא את מה שאתה רואה במילים כל כך יפות ובכזו מקוריות ויצירתיות, כמו מנגינה.
אף אחד לא יכול לכתוב ככה בלי לחוות כאב אדיר, במיוחד בעסקי האהבה. לפחות ככה אני מאמין.
בכל מקרה, תודה רבה לך ותמשיך בבקשה לכתוב!
שלך בהערכה עמוקה,
גיל
נ.ב
תסלח לי שאני שואל, אבל האם יש סוף טוב לסיפור האהבה שלך?
שלום לך, גיל, אנא, סלח לי על העיכוב הארוך בתשובתי. אני משיב בקצב מהיר ככל יכולתי, אבל כתיבתי גוזלת מרבית זמני, ורבים המכתבים המגיעים אליי לאחרונה. האם זהו מכתב לפרסום במדור "מכתבים לתה"? כמה שמחת לבי בקריאתך. אף כי אני חושב שיש סופרים ישראלים מוכשרים רבים, לעונג לי לדעת שבעיניך בלטתי ביניהם. הדרך לכותב תמיד ארוכה, אבל מעת לעת מידה של נחת כזו עולה, והופכת את הנוף ליפה במיוחד. לשאלתך, לסיפור האהבה שלי לא היה סוף טוב, לא. אבל האדם עודנו נכתב. אין לדעת, אולי בעתיד. תודה לך על שכתבת לי, שלך, תה.
