כליו של טריליון
פעם התלוננתי בפני הממציא הדגול טריליון שאינני מבין מדוע לפעמים שתיקה היא מה שמפריד בין שני אנשים, ולפעמים אלה דווקא מילים שנאמרו. יש כאן, אמרתי, חוסר עקביות משווע. כיצד אדע מתי עדיף לשתוק ומתי לדבר?
נאנח הממציא ונד בראשו: "כמו תמיד, תה, הבעיה היא בדרך שבה אנשים משתמשים בכליהם, לא בכלים עצמם. האם אי פעם התפלאת על כך שגזע עץ יכול לשמש הן כשולחן והן ככיסא? הרי מדובר באותו הדבר בדיוק, למה פעם קוראים לו כך ופעם כך? זה בדיוק העניין עם שתיקות ומילים."
אבל, הרהבתי עוז להתלונן, כיצד יודעים באיזה כלי יש להשתמש ומתי?
צחק טריליון לטיפשותי ואמר: "תה, הרי זה ברור לכל חובבן מושבע בשתיקתנות. אולם אתה בור למדי בתחום, ובעצם ברוב התחומים, על כן אחנך אותך. ראשית, מדוד היטב את המרווח שבינך ובין אדם אחר. עליך להשתמש בסרגל מיוחד למטלה. נאמר, בחיוך לשם האורך ואולי גם במבט כדי לקבל רוחב מדויק. עתה שהמידות בידך, עליך לבדוק: האם מצויה שם כבר שתיקה מפרידה, או אחת מחברת? עניין זה חשוב בתכלית, שחלילה לא תחליף שתיקה מחברת באחת מפרידה ותהרוס את כל שניסית להשיג. על אחת כמה וכמה שלא תעמיס מילים על שתיקה טובה, כי זו הדרך המהירה ביותר לרסק אותה לרסיסים, כאילו זרקת לבנים על גשר זכוכית. זאת קל לבדוק, אגב, רק נסה להושיט ידך למגע (בדמיונך בלבד כמובן). אם האדם האחר נראה מרוחק מדי לכך, סימן שהשקט הפך לתהום."
תהיתי מתי, אם כן, יש להשתמש במילים, אם בכלל. אמר טריליון:
"שוב אינך רואה נכוחה. טוב תעשה, תה, אם תבין שלפעמים שתיקה היא בכלל מילים שהיו צריכות להיאמר, ומילים שנאמרו, לפעמים היו צריכות להיות שתיקה. זו הסיבה שתכופות אחרי שהרגע חולף אנשים יודעים בדיוק מה היה עליהם לומר. כי השתיקה עדיין בידיהם, ועכשיו הם מסוגלים לבחון אותה מקרוב ולהבין כמה מילים היו יכולות להיכנס בתוכה, ובאיזו צורה. הקשב לי, מדידה טובה תפתור את כל בעיותיך. תכף תדע את צורת המילים ואת רוחבן, וכל שיישאר לך הוא לבדוק אם עדיף להחסיר אותן או למלא בהן את החלל, כפי שלימדתי אותך."
כך סיפר לי הממציא טריליון באחד הימים. ממנו למדתי את השימוש בכל הכלים הנכונים למדידת רגשות ומילים, ואף לאבחון שתיקות ודממות. אלא שלמרבה הצער, לי מעולם לא היו ידיו המצוינות, וכשאני משתמש בכליו, נדמה שאני תמיד מחמיץ במדידותיי. כלל איני מבין מה אורך השתיקה הנחוץ, או צורת המילים שימלאו אותה. והייתי שמח לשוב ולשאול את הממציא, אך לאחרונה נדמה ששקט שורר בינינו, ואני שב מתחבט – האם כאן נחוצות מילים, או שתיקה? לעת עתה, רק בידיו התשובה.