top of page

רווק וכלב זקן

  • תמונת הסופר/ת: תה
    תה
  • 24 באוק׳ 2015
  • זמן קריאה 1 דקות

שניהם מתגעגעים לדברים דומים מדי יום. לריח מוכר, לצליל קול, לשינה משותפת. שניהם אינם מבינים לאן הללו נעלמו, ומתנחמים זה בחברת זה בבוא ערב.

פוסטים אחרונים

הצג הכול
תובנה פתאומית

אי-אז, כשהייתי צעיר, האמנתי שהעולם תמיד יוותר במקומו ואני במקומי. עד שבאחד

 
 
 
מבעד לסדק הדק

מבעד לסדק דק בחלון חיי, אני מחליף מילים עם אנשים אחרים. אולם גם סדק דק יכול להיות חשוף מדי, אם אדם עומד עירום מצדו האחר.

 
 
 
היית לי לשמש

השמש אינה מחייכת, היא אינה משקרת, או מלטפת. היא אינה קופחת בזעם, ואף לא מעניקה או מנשקת ברכות. השמש איננה אדם. ובימים ההם, את היית לי לשמש.

 
 
 
bottom of page