top of page

סימניה

  • תמונת הסופר/ת: תה
    תה
  • 1 ביוני 2015
  • זמן קריאה 1 דקות

גם לזיכרון יש סימניות משלו, נקודות אליהן ניתן לשוב בכל זמן כדי לקרוא מחדש רגע אהוב במיוחד. בחלוף השנים, הופכים אלה לעמודים הראשונים להיפתח בשיחה עם בני-אדם אחרים.

פוסטים אחרונים

הצג הכול
תובנה פתאומית

אי-אז, כשהייתי צעיר, האמנתי שהעולם תמיד יוותר במקומו ואני במקומי. עד שבאחד

 
 
 
מבעד לסדק הדק

מבעד לסדק דק בחלון חיי, אני מחליף מילים עם אנשים אחרים. אולם גם סדק דק יכול להיות חשוף מדי, אם אדם עומד עירום מצדו האחר.

 
 
 
היית לי לשמש

השמש אינה מחייכת, היא אינה משקרת, או מלטפת. היא אינה קופחת בזעם, ואף לא מעניקה או מנשקת ברכות. השמש איננה אדם. ובימים ההם, את היית לי לשמש.

 
 
 
bottom of page