שיחה עם חלד - רגע הצדה

פעם שוחחתי עם אל אחד, חלד שמו. אמר לי האל: "תה, יחסית ליצורים המתקדמים בזמן בכיוון אחד בלבד, בני-אדם מחמיצים הרבה יותר מדי רגעים חשובים."

הרהרתי בדבר ואמרתי: "אין זה הוגן, הרי אנו רק ממצמצים והרגע חולף. אתה לפחות יכול לשוב ולהציץ בו כל אימת שיעלה בך הצורך בכך."

צחק האל: "איזה רעיון משונה. אלים אינם צריכים לנוע אחורה בזמן. אנו מעדיפים בהרבה לנוע לצדדים."

"מה כוונתך?"

"לכל רגע יש רגע שבא לפניו ורגע שבא אחריו. אך גם תמיד יש את הרגע שנח לצדו. אחד בו הכל קורה כמעט באותה צורה, פרט לדבר יחיד. ואם רק תרחיק לכת דיו בתנועתך ותשנה פרט אחר פרט, תוכל לראות כיצד היה נראה הרגע אילו כל הפרטים היו שונים בתכלית."

"הו, אילו רק הייתה לי היכולת הזו," אמרתי בהשתאות מהולה בקנאה. "אני יכול רק לדמיין על אילו רגעים עמה הייתי מתבונן. חשוב על כל הדברים שהייתי יכול לעשות אחרת."

שתק חלד רגע ארוך ואז נד בראשו. "למרבה הצער, תה, ככל שאני יכול לראות, זו תמיד תשובתך ברגע הזה."

#מעשיה