top of page

​דוד יום בברים הקטנים

  • תמונת הסופר/ת: תה
    תה
  • 6 בפבר׳ 2015
  • זמן קריאה 1 דקות

מתאם הוא לא עדות לסיבתיות, נהג לומר בעודו לוגם ומתבונן שוב באישה מרוחקת ממקומו על הבר. ואם אתחרט מחר בבוקר, אל תאמרו לי שזה בגלל הדברים שעשיתי הלילה.

פוסטים אחרונים

הצג הכול
תובנה פתאומית

אי-אז, כשהייתי צעיר, האמנתי שהעולם תמיד יוותר במקומו ואני במקומי. עד שבאחד

 
 
 
מבעד לסדק הדק

מבעד לסדק דק בחלון חיי, אני מחליף מילים עם אנשים אחרים. אולם גם סדק דק יכול להיות חשוף מדי, אם אדם עומד עירום מצדו האחר.

 
 
 
היית לי לשמש

השמש אינה מחייכת, היא אינה משקרת, או מלטפת. היא אינה קופחת בזעם, ואף לא מעניקה או מנשקת ברכות. השמש איננה אדם. ובימים ההם, את היית לי לשמש.

 
 
 
bottom of page