רגע ברחוב
המהום שקט תפס אותי ברחוב לעת ערב. בכל פתח בר עליו חלפתי רק הלך והתגבר, בוקע מעשרות גברים שקטים ישובים לבדם על דלפק. על אדי משקה רחף, משתחרר מבעד לסדקי-לב עייף. הוא נשמע לי בערך כך:
יום אחד תלכי ברחוב וריחי יינשא באוויר,
נעים ועדין, מדגדג את הלב.
תסובי על עקבייך לפגוש אותי במבטך,ולא אהיה
רק ריח קלוש שאך נמוג
וזיכרון,
נעים ועדין,
של האיש עליו ויתרת.