חיפוש
רגע ברחוב
- תה
- 10 בדצמ׳ 2014
- זמן קריאה 1 דקות
המהום שקט תפס אותי ברחוב לעת ערב. בכל פתח בר עליו חלפתי רק הלך והתגבר, בוקע מעשרות גברים שקטים ישובים לבדם על דלפק. על אדי משקה רחף, משתחרר מבעד לסדקי-לב עייף. הוא נשמע לי בערך כך:
יום אחד תלכי ברחוב וריחי יינשא באוויר,
נעים ועדין, מדגדג את הלב.
תסובי על עקבייך לפגוש אותי במבטך,ולא אהיה
רק ריח קלוש שאך נמוג
וזיכרון,
נעים ועדין,
של האיש עליו ויתרת.
פוסטים אחרונים
הצג הכולאי-אז, כשהייתי צעיר, האמנתי שהעולם תמיד יוותר במקומו ואני במקומי. עד שבאחד
מבעד לסדק דק בחלון חיי, אני מחליף מילים עם אנשים אחרים. אולם גם סדק דק יכול להיות חשוף מדי, אם אדם עומד עירום מצדו האחר.
השמש אינה מחייכת, היא אינה משקרת, או מלטפת. היא אינה קופחת בזעם, ואף לא מעניקה או מנשקת ברכות. השמש איננה אדם. ובימים ההם, את היית לי לשמש.