top of page

בורחס וחורחה

  • תמונת הסופר/ת: תה
    תה
  • 28 בנוב׳ 2014
  • זמן קריאה 1 דקות

כולם רוצים להיות בורחס, ורק חורחה רצה להיות מישהו אחר. מאות סיפורים והתפלפלויות רשם בתקווה להימלט מגורלו, אך כל שנותר לנו הוא שם ומילים, היכן שפעם היה אדם של ממש. רגע אחד היה, רגע לאחר מכן הביט על מעשה ידיו ותהה: איה אני? נדמה כי דבר לא נשתייר ממנו, פרט לכל מה שכבר זנח מאחור.

הו בורחס, מתי אלמד?

פוסטים אחרונים

הצג הכול
תובנה פתאומית

אי-אז, כשהייתי צעיר, האמנתי שהעולם תמיד יוותר במקומו ואני במקומי. עד שבאחד

 
 
 
מבעד לסדק הדק

מבעד לסדק דק בחלון חיי, אני מחליף מילים עם אנשים אחרים. אולם גם סדק דק יכול להיות חשוף מדי, אם אדם עומד עירום מצדו האחר.

 
 
 
היית לי לשמש

השמש אינה מחייכת, היא אינה משקרת, או מלטפת. היא אינה קופחת בזעם, ואף לא מעניקה או מנשקת ברכות. השמש איננה אדם. ובימים ההם, את היית לי לשמש.

 
 
 
bottom of page