top of page

בבר

  • תמונת הסופר/ת: תה
    תה
  • 23 בנוב׳ 2014
  • זמן קריאה 1 דקות

​בבר החביב עליי בחור אחד נאנח למשקה שלו ואמר: אסור לפגוש את אהבת-חייך כשצעירים, רוב הסיכויים שהיא תתפספס. שתיין מבוגר שמע והחל לצחוק: מסכן, הוא עוד חושב שיש חיים אחריה.

ואני יושב בצד, לוגם לעצמי ומהרהר: ברור שיש חיים אחריה. זה החלק הנורא.

פוסטים אחרונים

הצג הכול
תובנה פתאומית

אי-אז, כשהייתי צעיר, האמנתי שהעולם תמיד יוותר במקומו ואני במקומי. עד שבאחד

 
 
 
מבעד לסדק הדק

מבעד לסדק דק בחלון חיי, אני מחליף מילים עם אנשים אחרים. אולם גם סדק דק יכול להיות חשוף מדי, אם אדם עומד עירום מצדו האחר.

 
 
 
היית לי לשמש

השמש אינה מחייכת, היא אינה משקרת, או מלטפת. היא אינה קופחת בזעם, ואף לא מעניקה או מנשקת ברכות. השמש איננה אדם. ובימים ההם, את היית לי לשמש.

 
 
 
bottom of page