top of page

לאחר פרידה

  • תמונת הסופר/ת: תה
    תה
  • 21 בנוב׳ 2014
  • זמן קריאה 1 דקות

אפשר לראות אנשים מתהלכים ומבטם טרוד, מרמז על כאב פאנטום בזמן הפנוי. מעין תחושה שעדיין יש בו משהו לעשות, לו אינם מסוגלים להניח.

פוסטים אחרונים

הצג הכול
תובנה פתאומית

אי-אז, כשהייתי צעיר, האמנתי שהעולם תמיד יוותר במקומו ואני במקומי. עד שבאחד

 
 
 
מבעד לסדק הדק

מבעד לסדק דק בחלון חיי, אני מחליף מילים עם אנשים אחרים. אולם גם סדק דק יכול להיות חשוף מדי, אם אדם עומד עירום מצדו האחר.

 
 
 
היית לי לשמש

השמש אינה מחייכת, היא אינה משקרת, או מלטפת. היא אינה קופחת בזעם, ואף לא מעניקה או מנשקת ברכות. השמש איננה אדם. ובימים ההם, את היית לי לשמש.

 
 
 
bottom of page