חיפוש
מחלת-ילדות
- תה
- 15 בנוב׳ 2014
- זמן קריאה 1 דקות
בילדותי זיהו בי הרופאים נטייה טבעית לקדרות, וכטיפול המליצו על משטר נוקשה של כאלף חיוכים ליום. אף כי בתחילה הייתי יכול בקושי למתוח את שפתיי ממקומן, התאמנתי בנחישות איתנה. עם הזמן התקדמתי משפתיים מתוחות עד לכדי חשיפת שיניים צחורות, וברבות השנים אף פיתחתי גומת-חן לעתות חירום. עתה אני כבר יכול להניף חיוך חודש שלם ברציפות מבלי להרפות. כשמעליו נשקפות עיניים קודרות.
פוסטים אחרונים
הצג הכולאי-אז, כשהייתי צעיר, האמנתי שהעולם תמיד יוותר במקומו ואני במקומי. עד שבאחד
מבעד לסדק דק בחלון חיי, אני מחליף מילים עם אנשים אחרים. אולם גם סדק דק יכול להיות חשוף מדי, אם אדם עומד עירום מצדו האחר.
השמש אינה מחייכת, היא אינה משקרת, או מלטפת. היא אינה קופחת בזעם, ואף לא מעניקה או מנשקת ברכות. השמש איננה אדם. ובימים ההם, את היית לי לשמש.
