תה

"פעם חשבתי שהאופטימיות והזמן הם כוחות מנוגדים, הופכיים. הנחתי שאופטימיות היא דבר שפוחת כשהזמן אוזל. אבל זה לא תמיד המצב. לפעמים היא דווקא...

"את יודעת שאני יכול לחכות עד שהזמן שלך ייגמר, כן? אני ה-זמן, אני אהיה כאן הרבה אחרי שתחלפי," אמר הזמן האחר. ספרותיו הדיגיטליות בהקו,...

ככל שהלב רחב יותר, כך נדרש עבורו זמן ארוך יותר להתרוקן. אך האם אי פעם ניסית להתהלך בעולם ריקה כל כך? הריקנות צועקת: מלאי אותי! וכל דבר...

חברים ותיקים העולם השתנה מאוד באחרונה, מקצה לקצה. שינוי כה גדול, כה אדיר, עד שלא באמת היה ניתן להבחין בו. כי לעמוד בתוך העולם פירושו לא...

על ראש המצוק עמדה אישה צעירה שפניה מהורהרים. היו אלה פנים שניכר עליהן כי בקלות היו יכולות להפוך עולצות, גם אם לא היו כאלה ממש ברגע זה....

"אתה הופך כבד יותר עם השנים," העירה לי. היא דיברה אל שעון-כיס קטן שהיה תלוי בשרשרת כסופה ודקה מכיס חולצתה. מבט קרוב היה מגלה כי השרשרת...

לי הלכה לבדה ברחוב החשוך. שרשרת כסף עדינה השתרבבה מכיס חולצתה המכופתרת, ששרווליה היו מקופלים עד למרפקיה. ניכר היה שבקצה השרשרת היה מחובר...

האנשים בבית-הקפה היו מוכרים למראה, כמעט. בכל מבט היה נדמה ללי שהיא מזהה אחד מהם. כאן אהוב ותיק, שם חבר שלא ראתה מזה שנים. אבל הסתכלות...

ידה של לי ליטפה את פניו של שעון הכיס הזעוף למראה שהשתלשל מכיס חולצתה המכופתרת. הם צפו יחד בחלון הראווה. מעבר לו היו ישובים זוג צעירים על...

הערב היה צלול ונקי, מואר בחצי לבנה. האוויר היה חמים והרחוב שקט, על אף שבמרחק ניתן היה לשמוע המהום קלוש של חיים. אולי צחוק שניתז מקירות...

"ידייך ודאי עייפות," אמר שעון-כיס קטן ועתיק למראה. הוא נח באחיזתן האיתנה של זוג ידיים קטנות. הללו לפתו אותו בכוח רב, לא מרפות לרגע. בעלת...

ערב. השמש כבר הצטמצמה לכדי פס אחרון של אור, צבע השמיים החל הופך מאדום לשחור. בגן ילדים ישבה אישה צעירה על ספסל והחזיקה את הזמן בין שתי...

אישה צעירה ישבה בפינת בית-הקפה, כוס משקה מהביל בידה. היא הייתה לבושה חולצה מכופתרת, אשר מכיסה הקדמי השתלשלה שרשרת דקה. אל השרשרת היה...

האהוב שלה הלך והתפרק. לי ידעה זאת, היא מצאה חתיכות שלו לאורך הדרך הארוכה שעשתה. גם היא החלה מתפוררת. הגעגועים שבתוכה, שהרחיקו את הבדידות,...

"בקשה זו בלתי-אפשרית בעליל. לעולם איני שב לאחור. לכל היותר, יתכן ואתקדם במעגל, ולבסוף אשוב לנקודה אליה את משתוקקת. אם יש לך די זמן להמתין...

הגשם המשיך לטפטף אל תוך שיערה של לי, מספיג אותו כליל. היללות דעכו במרחק. היא עצרה להפוגה קצרה, משעינה יד אחת על הקיר הקר. שעון-כיס קטן...

פיסת זכוכית נצנצה בזווית עינה של לי. שבר ארוך ומשונן שבהק בקרני-האור האחרונות של השמש הנעלמת. היא התכופפה ובחנה את הפיסה, מרימה אותה אל...

הגבר הצעיר נאנק וזע במיטתו מצד לצד בכאב, עיניו עצומות. הוא התהפך שוב ושוב, מצחו בוהק מזיעה על אף שהמרפאה הייתה קרירה. לסתו נותרה קפוצה...

לי פסעה בביטחון על הבטון האפור. תחת רגליה זעו והתרסקו חתיכות קטנות של חומר שנדמה היה כזכוכית. שיערה היה אסוף על גבה, נח על ילקוטה. היא...

"שוב?" פלש קול לחמימות האופפת אותה. לי סירבה להקשיב. היא הייתה מכורבלת עם אהוב, פניה קבורות בחזהו העולה ויורד בקצב אטי, זרועותיו כרוכות...

הבר היה מואר בקושי רב. עשן סיגריות התאבך אל תוך חלל החדר. כמה אנשים משכו לעצמם חתיכה ממנו בידיהם, מסתתרים מאחורי האביך כך שחלילה לא יוכלו...

"הלוואי שהרגע הזה לא יחלוף לעולם." המילים שריחפו באוויר עצרו את לי במקומה. היא כרעה על ברך אחת והעמידה פנים שהיא קושרת נעליה. בפינת הרחוב...

תחנת האוטובוס הייתה כמעט ריקה, פרט לזוג, גבר ואישה, שתפס את הספסל הצר האחד במקום. לי נשענה על שלט החוצות שקובע באחד מצדי התחנה ושלבה ידיה...